יום רביעי, 21 במרץ 2012

שיחתי אם אליז בבוקר

היום אני ואהובתי אליז דיברנו על אהבתנו, אך שמעתי עצב בקולה היפיפה.
שאלתי אותה מה מטריד אותה כי פחדתי שמרוב אהבתי אליה כפיתי עליה גורל שלא ברצונה או אהבה שלא בליבה. מהר מאוד היא התוודתה בפני כי גם היא אוהבת אותי, אך למרבה הפלא היא ביטאה דאגה שמה היא אוהבת אותי יותר מידי.
הייתי מבולבל ושאלתי אותה מה גורם לה לחשוש.
היא סיפרה לי על אביה הכעוס וחמתו המפחידה וממה ששאר בני משפחתה יאמרו עלי. היא הוסיפה שיותר מכל היא חוששת שאהבתי אליה היא דבר עובר ושאפסיק לאהוב אותה.
נעלבתי קצת ממילים אלו, הן פגעו בי, אך בלי חשש אספתי את כבודי והתוודתי בפניה כי אהבתי אליה היא לא דבר חולף ושאוהב אותה לתמיד.
אליז יקירתי התקשתה להאמין לי וביקשה הוכחה. לדבריה רק המעשים יכולים להעיד על כוונותיו של אדם ולא מילים יפות.
קיבלתי את אימרותיה, אך ביקשתי ממנה שלא תשפוט אותי על מעשים שעוד לא עשיתי מפני שהיא חוששת שאעשה אותם והוספתי כי מילותי ורגשות ללבי שווים.
היא הבינה סוף סוף שמילותי אומרות אמת, אך עדיין שמעתי את את העצב והצער בקולה אז שאלתי מאיפה באו כל ההאשמות הללו אשר היא ממטירה עלי.
היא דיברה יפות על רגשותיה אליי ואף הזכירה את הפעם שנפגשנו. חששה סוף סוף הוסבר, היא חוששת ממה שהאחרים יגידו.
מיד הבנתי שהיא מדברת על אביה, הרפגון הקמצן. הסברתי לה איך אני רואה את המצב. לדעתי מעשיו הנוראים כלפי משפחתו המגובים בסיבת הקמצנות שלו דיים במעשה אחד רע מצדה, בהפרת מילתו ואף להתחתן ללא ברכתו. אמרתי זה כי בתקווה כל זה לא יהיה נחוץ כי אם אמצא את הוריי הוא לבטח יסכים לנישואים. דבר זה נראה קרוב לוודאי כיוון שחיכיתי לידיעות מהם ואם לא אזי אלך ואחפשם בעצמי.
היא נהייתה עצובה יותר וביקשה שלא אלך, היא בקשה שאעשה את הכל כדי שאביה יאהב אותי.
אמרתי לה בפירוט רב כי אני כבר עושה הכל כדי שאמצע חן בעיניו והוספתי שגם יש לי ניסיון בנושא וכי אין לי יותר מה לעשות בעיניין.
היא ביקשה שאשחק במשחקים מסוכנים אלו של תחסיסים ומרמה גם על אחיה כדי לזכות לאהדתו.
הסברתי לה שאביה ואחיה הם הפכים מוחלטים ובכך שהוא בוחר בצד הוא מיד מחסל את אהדתו של השני. ביקשתי ממנה שהיא תדבר אם אחיה ואולי מקרב דמם היא תצליח לשכנע אותו לעמוד לצידנו.
שיחתנו נקטעה כשאחיה הגיע והיא הלכה לדבר איתו.