יותר מאוחר נתקלתי במצב עוד יותר לא נעים מכל הקודמים אליו, שאשמתו כמובן היתה אלא במי, חוץ מהליסטים מר ז'ק.
הרפגון התייצב מולי והתחיל לזרוק האשמות. מיד הנחתי שסיפרו לו על הרומן שלי עם אליז, אך הסתבר שכוונותיו היו קופתו שנגנבה לו. הוויכוח התדרדר ושנינו הרגשנו שמשהוא מוזר מתרחש.
לאחר מכן אליז הגיעה והתוודתה על אהבתה אלי, והרפגון רק התעצבן יותר.
בהמשך הוויכוח נפגשנו עם אנסלם שניסה לישב את הכעס. למזלנו אנסלם הוא איש הגון ומיד וויתר על ידה של אליז כששמע שאין לה רצון להינשא אליו.
במהלך הדיון עלה עברי בנאפולי. הסתבר לנו אחרי שיחה ארוכה שאנסלם הוא בעצם דון צומס ד'אלבורסי, אני בנו, מרין אחותי ואימה גם אימי. זו הייתה שמחה גדולה שבעקבותה הבטיח אבי שיארגן חתונה כפולה לי ולאחותי על חשבונו.
היום נגמר, כולם היו שמחים ומרוצים (אולי חוץ מהרפגון) וכולנו חיינו באושר.